שאלות נפוצות

PSA הוא חלבון המיוצר על-ידי הערמונית בכל זכר. ערכי PSA מוגברים מחייבים מתייחסות מידית של אורולוג. ערכי PSA יכולים לעלות מעל לנורמה גם במצבים של דלקת בערמונית, דלקת בדרכי השתן ועוד, אבל כל עלייה ב-PSA מחייבת בדיקת אורולוג מומחה, כדי לשלול הימצאות גידול ממאיר.

יש לדון בכל מקרה לגופו. כאשר מדובר בזיהום פשוט אצל נשים ללא גורמי סיכון, מספיק בדרך כלל ליטול תרופה אנטיביוטית במשך 3 ימים. נטילת אנטיביוטיקה במשך מספר ימים רב אינה מועילה ואף עלולה להזיק! כמובן שיש לשים לב לשיפור קליני ולהיעלמות תסמיני הזיהום (צריבה, תכיפות במתן שתן וכדומה) ויש להיוועץ ברופא. בזיהום דרכי שתן בגברים ההתייחסות היא שונה – בכל זיהום מוכח שכזה יש לגשת לרופא אורולוג מומחה, לשם ביצוע בירור מקיף: בעיות בערמונית, אבנים בדרכי השתן, גידול אפשרי ועוד.

כן, ומהר! כל הופעה של שתן דמי מחייבת בירור רפואי מלא אצל אורולוג. שתן דמי יכול להיגרם עקב זיהום או לנבוע מנטילת מדללי דם (כמו אספירין וקומדין). כמובן, וזה החשש העיקרי, שהדימום יכול להיגרם מנוכחות של גידול בדרכי השתן (כליות, צינור השופכן, כיס השתן או השופכה). דימום בדרכי השתן אינו נגרם כתוצאה ממזון כלשהו! יש לפנות מידית לאורולוג.

פרמיקסון הוא כדור על-בסיס צמחי. יתרונו הוא שאין לו תופעות לוואי, אבל הוא חלש יחסית בהשפעתו. הוא אינו משפיע על גודל הערמונית, אלא מרחיב את צוואר שלפוחית השתן ומשפר את ההתרוקנות ואת זרם השתן. ישנן תרופות יעילות בהרבה מהפרמיקסון, אבל להן יש גם תופעות לוואי כמו ירידת לחץ דם, סחרחורת וחולשה (לא בכל האנשים שנוטלים אותן).

בזמן ניתוח קטרקט, יש רופאי עיניים שמחייבים הפסקת נטילת תרופות, כגון אומניק (טמסולין) או קסטרל (אלפוקל). לא כל האורולוגים ולא כל רופאי העיניים מחייבים הפסקת תרופות אלו, מסוג חוסמי אלפא, לפני ניתוח.

לשאלתך, פרמיקסון יש ליטול פעמיים ביום – אחת בבוקר ואחת בערב. אין קשר לאוכל. יומיים לאחר הניתוח – אפשר וצריך לחזור לטיפול הרגיל לערמונית שנטל קודם לכן.

ניתוח השתלת סוגר מתבצע בבתי חולים ציבוריים כדוגמת בילינסון, שיבא, רמב"ם, הדסה ואיכילוב. לפני השתלת הסוגר יש לבצע בדיקות שונות, כגון: בדיקה אורודינמית של כיס השתן, צילום של כיס השתן והשופכה (ציסטוגרפיה) וכמובן אולטרה-סאונד של דרכי השתן. רק לאחר מכן מחליטים האם המקרה מתאים להשתלת סוגר מלאכותי.

הניתוח אורך כשעה וחצי עד שעתיים ונעשה בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית (ספינלית). ההחלמה בדרך כלל קצרה ופשוטה, אולם את הסוגר עצמו מפעילים ומכינים לפעולה רק כ-3-2 שבועות לאחר הניתוח. כמו כן, הניתוח כלול בסל, וקופות החולים מאשרות אותו לביצוע בבתי החולים השונים (כנגד טופס 17).

לצערי הרב חלק מהרופאים הכלליים ורופאי המשפחה ממליצים על טיפול אנטיביוטי למשך 10 ימים ואף שבועיים. אולם הגישה המודרנית לטיפול בזיהומי דרכי השתן הרגילים, גורסת שאפשר להסתפק ב-3 ימים בלבד או 4 ימים לכל היותר. טיפול שכזה מחסל את החיידק ברוב המוחלט של המקרים, בעוד שנטילה ממושכת של אנטיביוטיקה גורמת להיווצרות זנים עמידים של חיידקים, לשינוי פלורת החיידקים בנרתיק, להיווצרות פטריה בנרתיק וכן לשינוי בפלורת החיידקים במעיים.

קיימות עדויות בספרות הרפואית לתגובה תרופתית לא רצויה בין תרופות מסוג חוסמי אלפא, המקובלות לטיפול בבעיות השתנה על-רקע ערמונית מוגדלת (כגון: קסטרל, אלפוקל, אומניק, טמסולין, היטרין ועוד), לבין תרופות המטפלות בבעיות זקפה (כגון: ויאגרה, סיאליס ולויטרה).

למען זהירות יתר, הרופאים ממליצים שלא ליטול אותן יחדיו, ולמעשה להימנע מנטילת כדור מסוג חוסמי אלפא, כמצוין לעיל, באותו היום שבו נוטלים ויאגרה / סיאליס / לויטרה. אזהרה זו מופיעה גם על תווית התרופה. בכל מקרה יש להתייעץ עם האורולוג המטפל לפני נטילת ויאגרה ודומיה, ולספר לו על כל שאר התרופות שהחולה נוטל!

ראשית, BPH הם ראשי התיבות של BENIGN PROSTATIC HYPERTROPHY (הגדלה שפירה של הערמונית). זהו קיצור רפואי מקובל שמתאר הגדלה של הערמונית על-רקע שפיר ולא ממאיר. זוהי ההגדלה השכיחה ביותר של הערמונית שגורמת לקשיים מסוימים במתן שתן, כגון: זרם שתן מוחלש, טפטוף בסוף ההשתנה, זרם שתן מפוצל, הססנות לפני התחלת ההשתנה, השתנת לילה, הרגשת חוסר התרוקנות לאחר השתנה ועוד.

תופעת זרע דמי יכולה לנבוע מסיבות רבות, כגון מדללי דם (שאתה נוטל), זיהום בדרכי השתן, ואף גידול ממאיר בערמונית. באחוז ניכר מהמקרים לא מוצאים סיבה לזרע הדמי, אולם לאור חשיבות התופעה אין לזלזל בה. יש לבצע את הבדיקות הבאות:

• בדיקת אולטרה-סאונד של דרכי השתן
• בדיקת דם ל-PSA + FREE PSA (ניתן לבצע בכל מעבדה של קופת חולים. אין צורך בצום, אולם יש להימנע מיחסי מין במשך 4-3 ימים טרם הבדיקה)
• בדיקת אורולוג (בליווי כל הממצאים שעלו בבדיקות הקודמות)
• לעיתים האורולוג מחליט לבצע בדיקת אולטרה-סאונד דרך פי הטבעת, כדי לשלול ממצא נוסף.

אין סיבה ממשית להילחץ, אולם יש להשלים את כל הבירור באופן מלא.

התופעה של הופעת כדוריות לבנות בשתן שכיחה ביותר, ולא בהכרח מחייבת טיפול. כ-10% מהנשים סובלות מנוכחות כדוריות לבנות בשתן, אולם תרביות השתן שליליות ואין לכך משמעות קלינית.

יש לבצע תרבית שתן, וכמובן לטפל בפטרייה שבנרתיק ובגרד שבשפתיים באמצעות משחה. אם תרבית השתן שלילית ואין סימנים קליניים של זיהום בשתן, אין צורך בטיפול כלשהו.

בניתוח מסוג TURP מסירים חלק מהערמונית, וכמובן שלא את כולה. את פיסות הערמונית שהוסרו מעבירים לבדיקה היסטולוגית (בדיקה מיקרוסקופית לחיפוש תאים סרטניים).

חלק ניכר מהערמונית שנשאר בגוף יכול לפתח סרטן, באותה מידה כמו לפני הניתוח. למעשה הניתוח עצמו לא מקטין את הסיכוי להתפתחות סרטן הערמונית, ולכן חשוב מאוד להמשיך ולקיים מעקב PSA, וכן בדיקה רקטלית שנתית, גם לאחר הניתוח.

כמו כן, חשוב מאוד לדעת מאיזה PSA התחלת, כלומר מה היה הערך לפני הניתוח. כמובן שמעניין לדעת מה כמות הערמונית שהוצאה בניתוחים שעברת – מידע שמפורט בדוח הפתולוגי שנמסר לאחר הניתוח.

ערך כזה של PSA, כמו שציינת, אינו בהכרח מעיד על סכנה או על הימצאות סרטן הערמונית. כיום אנחנו יודעים שיש מקרים של סרטן הערמונית גם בערכי PSA של 2, 3 או 4, ושיש מקרים רבים מאוד של PSA בערכים של 15, 17, 20 ואף 30, בהם אין לאדם סרטן הערמונית.

לכן חשוב מאד להמשיך לבצע מעקב אצל אורולוג, שכולל מעקב PSA, בדיקה רקטלית ואף בדיקת אולטרה-סאונד של הערמונית דרך פי הטבעת – בדיקה מדויקת יותר לחיפוש אזורים החשודים בסרטן הערמונית.

קוקטיילים של משככי כאבים גורמים להפרעות בהשתנה, להיחלשות זרם השתן ולירידה בכושר התרוקנות כיס השתן, במיוחד אצל אנשים מבוגרים הסובלים מהגדלת הערמונית. רצוי ליטול משככי כאבים אלו לזמן קצר, או לחילופין ליטול במקביל תרופות המסייעות להרחיב את צוואר כיס השתן ממשפחת חוסמי האלפא, כגון: קסטרל, היטרין או אומניק.

התופעה של נוכחות כדוריות לבנות בדרכי השתן (לויקוציטים) נחשבת לשכיחה, ולא בהכרח מעידה על נוכחות זיהום בדרכי השתן.
אם תרביות השתן שליליות, אין צורך בביצוע בדיקות שתן, אלא יש לטפל בתופעת הצריבה באמצעות תרופות כמו אורגנין או פרמיקסון.

בכל מקרה, יש לבצע אולטרה-סאונד של הכליות ודרכי השתן, כולל בדיקה של שארית השתן, כדי לבדוק האם את מצליחה להתרוקן באופן מלא.
אם התופעה נמשכת, יש לבצע בדיקה של תפקוד כיס השתן (בדיקה אורודינמית).

אין טעם בנטילת אנטיביוטיקה, שכן אין זיהום בדרכי השתן על-פי תרביות השתן.

וריקוצלה היא תופעה שכיחה המופיעה אצל כ-22% מהאוכלוסייה הצעירה. למעשה מדובר בהתרחבות של הוורידים המנקזים את האשך (בדרך כלל בצד שמאל).

בחלק נכבד מהמקרים, התופעה עלולה לגרום לפגיעה בפוריות ובאיכות הזרע המיוצר באשכים. זו הסיבה שהרוב המוחלט של האורולוגים ממליץ על תיקון הווריקוצלה. הניתוח עצמו קל ופשוט ואורך כ-30 דקות בלבד.

למרות גילך הצעיר, מומלץ לבצע ניתוח שכזה עוד לפני הגיוס. דחיית הניתוח לגיל בו תתחתן או תרצה להביא ילדים לעולם, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, כך שגם אם יבוצע הניתוח, הפגיעה באיכות הזרע תישאר או שהשיפור באיכות הזרע לאחר הניתוח יהיה מזערי.