כירורגיה אורולוגית

ניתוחים אלה נועדו לטיפול בבעיות של איבוד שתן לא רצוני בנשים, כגון איבוד שתן בהליכה, ריצה, שיעול, התעטשות, צחוק וכדומה. קיימות שיטות שונות לטיפול בבעיה זו, המתחלקות לשיטה הפתוחה ולשיטה הסגורה.

בשיטה הפתוחה מבצעים חתך באזור הבטן התחתונה (קו הביקיני) בהרדמה כללית או אזורית, וחושפים את כיס השתן וצוואר כיס השתן. בעזרת חוטי ניילון מבצעים חיזוק של מוצא כיס השתן ומקבעים את האזור לאיברים סמוכים. לאחר הניתוח מושארים בדרך כלל נקז ל-24 שעות וקטטר במשך יום עד יומיים. בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ישנם כאבים מקומיים, הנשלטים בעזרת משככי כאבים.

בשיטה הסגורה מבוצע רוב הניתוח דרך הנרתיק בהרדמה כללית, אזורית או אפילו מקומית. כאן משתמש המנתח בחוטי ניילון או בסרט סינתטי (TVT), המוחדרים מהנרתיק אל קדמת הבטן לחיזוק אזור השופכה או צוואר השלפוחית. גם בניתוח זה מושאר קטטר למשך כ-24 שעות.

ציסטוסקופיה היא פעולה שכיחה וקצרה ביותר, בעזרתה בודק האורולוג את צינור השתן (השופכה) ואת כיס השתן. באמצעות פעולה זו, ניתן לגלות בין השאר הימצאות גידולים בכיס השתן, אבנים בדרכי השתן, מצבים של רירית מודלקת של כיס השתן או לחץ חיצוני על כיס השתן.

הפעולה מבוצעת באמצעות החדרת מכשיר אופטי דרך צינור השופכה, לאחר החדרת חומר הרדמה מקומי, ובסיוע הזלפת נוזל סטרילי. הפעולה אורכת מספר דקות ובדרך כלל אינה כרוכה בסיבוכים כלשהם.

זהו הניתוח השכיח ביותר באורולוגיה, שמטרתו להסיר את רוב רקמת הערמונית החוסמת את מוצא כיס השתן. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית (ספינלית), ואורך כשעה עד כשעה וחצי. קיימות שתי שיטות להרחקת הערמונית: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה.

• השיטה הפתוחה – לפי שיטה זו מבצעים חתך של כ-5 ס"מ בבטן התחתונה (קו הביקיני), חושפים את אזור כיס השתן והערמונית, ותוך כדי צפייה בערמונית מוציאים את החלק החוסם. בזמן הניתוח מוחדר קטטר דרך השופכה (הפין) לכיס השתן, לצורך ניקוז שאריות דימום וקרישי דם. הקטטר נשאר למשך 4-2 ימים, ובדרך כלל החולה משתחרר מבית החולים ללא הקטטר. בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ישנם כאבים והרגשת אי-נוחות כתוצאה מהקטטר, אולם ניתן להתגבר עליהם בעזרת משככי כאבים הניתנים בבית החולים.
  
  
• השיטה הסגורה – לפי שיטה זו מחדירים צינור קשיח דרך השופכה (הפין) עד לאזור הערמונית. בקצה הצינור קיים אמצעי לחיתוך הערמונית, ובעזרתו מסירים פרוסות-פרוסות את הערמונית החוסמת. במקביל מבוצע ניקוז של הנוזלים והדם שמצטברים, ובסיום הפעולה מוחדר קטטר שנשאר למשך 3-2 ימים בדרך כלל. בשעות הראשונות לאחר הניתוח ישנם כאבים והרגשת אי-נוחות כתוצאה מהקטטר, אולם ניתן להתגבר עליהם בעזרת משככי כאבים הניתנים בבית החולים.

הערמונית מייצרת את נוזל הזרע, ועם הגיל היא גדלה וחוסמת, במידה כזו או אחרת, את מוצא כיס השתן. ברוב המקרים מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית, אך באחוז קטן מתפתח גידול ממאיר בערמונית. לכן מומלץ לבצע בדיקת דם ל-PSA ובדיקת אולטרה-סאונד של הערמונית ודרכי השתן (כולל שארית שתן). לא תמיד צריך לטפל בערמונית המוגדלת - אם אין סימנים קליניים ובדיקת הדם תקינה, ניתן להסתפק במעקב חצי-שנתי אצל אורולוג.

בדיקה זו נחוצה לשם הערכת תפקוד כיס השתן והסוגרים שלו. מערכת השתן מורכבת ביותר וכוללת תפקודים של אחסון השתן ושחרורו, תוך תיאום עצבי מדויק בין שרירי כיס השתן, הסוגר שלו ומערכת שרירי האגן. פגיעות בתפקוד מערכת השתן יכולות להופיע בגברים ובנשים על-רקע הפרעות או מחלות שונות (הגדלת הערמונית, סוכרת, לאחר ניתוחי אגן שונים, רחם, כיס שתן), מחלות נוירולוגיות, פרקינסון, תאוות, חבלות בעמוד שדרה, בלט דיסק, מחלות ניוון שרירים, בעיות גיל המעבר בנשים, צניחת רחם ועוד. כן נעשית בדיקה לשם בירור תלונות שכיחות כמו איבוד שתן במאמץ או תכיפות במתן שתן. הבדיקה האורודינמית יכולה לעזור באבחון מדויק של ההפרעה, ובכך לסייע בקביעת הטיפול הנכון. משך הבדיקה האורודינמית הוא כ-20 דקות, וברוב המקרים היא אינה כרוכה בכאב.

במהלך הבדיקה מוחדר קטטר דק ביותר לכיס השתן, ועל הנבדק/ת לדווח לרופא על תחושות שונות: תחושת השתנה, תחושת מלאות השלפוחית, שיעול ועוד. במהלך הבדיקה נלקחים מדדים שונים הקשורים בתפקוד השלפוחית (נפחים, לחצים, זרימות ועוד). מדדים אלו מסייעים לרופא המטפל בהערכת הבעיה הרפואית ובקבלת החלטה לגבי הטיפול הנדרש. בסיום הבדיקה הנתונים מעובדים באופן ממוחשב. לרוב הבדיקה אינה כרוכה בסיבוכים כלשהם. לעיתים רחוקות תיתכן הופעת טיפות דם בשתן, הרגשת צריבה או הופעת חום, ובמקרים אלו יש להפסיק ליטול אספירין או קומדין למשך 5 ימים, תוך התייעצות עם הרופא המטפל. במקרים של הופעת חום, צמרמורת או חשד קליני לזיהום בדרכי השתן, יש לפנות מיד לרופא המטפל.

זהו אחד הטיפולים היעילים לפתרון חלק מבעיות הפוריות בזכרים. ניתוח זה נועד לקשור את הורידים המורחבים בחבל הזרע, העלולים לגרום לפגיעה בפוריות הגבר. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית או אזורית (ספינלית) ונמשך כחצי שעה. החתך נעשה באזור המפשעות בדומה לניתוח שבר (הרניה). בניתוח חושפים את חבל הזרע וכלי הדם המלווים אותו, וקושרים בעזרת חוטים את הוורידים המורחבים בלבד. גוף האדם "יודע" להסתדר ללא ורידים מורחבים אלה, ומוצא לעצמו ורידים תקינים לניקוז הדם לאזור האשכים. הכאבים שלאחר הניתוח הם מינימליים, והחולה משוחרר לביתו בדרך כלל ביום הניתוח או למחרת.

ביופסיית הערמונית היא בדיקה פולשנית, במהלכה מוחדרת מחט אל בלוטת הערמונית (פרוסטטה) לצורך נטילת רקמה, אותה בודק רופא פתולוג באמצעות מיקרוסקופ. הביופסיה מתבצעת בהנחיית גלי על-קול (אולטרה-סאונד), המדריכים את המחט היישר אל המקום החשוד. דבר זה מעלה מאוד את הסיכוי לקבל דגימה מן האזור החשוד כנגוע. כדי להפחית את הסיכוי לסיבוכים זיהומיים במערכת השתן לאחר הביופסיה, מומלץ ליטול תכשיר אנטיביוטי מתאים החל מיומיים לפני הבדיקה ולמשך 5 ימים רצופים.

סיבוכים אפשריים: כבכל בדיקה רפואית פולשנית, בעקבות הבדיקה ייתכנו סיבוכים מסוימים קלים ברובם ובעלי חשיבות משנית. כמו כן, ייתכנו כאבים למשך מספר שעות או דימום קל מפי הטבעת, בשתן או בנוזל הזרע למשך מספר ימים. לעיתים רחוקות מופיע זיהום בדרכי השתן. למניעת סיבוך זה נוטלים הנבדקים אנטיביוטיקה לפני הבדיקה ואחריה.